עלויות ורווחים גולמיים
באם יש לי חברה לייצור נעליים, וראיתי שעל כל זוג נעליים שאני מוכר, אני מקבל 100 ₪, הרי שאפשר להגיד שההכנסות שלי עומדות על 100 ₪ פר יחידת זוג נעליים, או יחידת מוצר. אלא, שהדבר לא יכלול גם את העלויות של הייצור: השכר לעובדים, עלות החומרים, וכיוצא בזה.
על כן, אם כדי לייצר זוג נעליים, אני משלם 10 ₪, הרי אני באמת מקבל 100 ₪ פחת 10 ₪, כלומר, ביכולתי לקבלת כ-90 ₪ מכל מכירת זוג נעליים. וזה, למעשה הרווח שלי. ולצורך העניין: זהו הרווח הגולמי ממכירת הנעליים, שלהלן.
הדרך בה אנחנו מחשבים את זה היא כדלקמן. ראשית כל, אנחנו לוקחים את ההכנסה מהמכירות, לבין עלות המכר. כלומר, אם מכרתי מכולה שלמה של זוגות נעליים, וקיבלתי 10 מיליון ₪, מהתענוג, אנחנו נפחית מכך את עלות הייצור, שיכולה להיות מיליון ₪. אם למעשה מכרתי רק עשירית ממה שהיא במכולה, עדיין שילמתי מיליון ₪ על ייצור כל הנעליים שבמכולה, שכן הן קיימות בזכותי ומתוך באי כוחי, שעזרו לי לייצר אותן ושילמתי להם כסף עבור כך (או בחיבוקים).
כך שהרווח הוא 0 ₪, במקרה זה.
הפסד גולמי
ואם מכרתי 5% מן המכולה, כלומר, פחות מעשירית, חצי מעשירית המכולה, הרי שעדיין הוצאתי מיליון ₪ על הוצאות, אך בד בבד, הכנסתי חצי מיליון ₪ בהכנסות. על כן, הפער, או ההפרש בין סכום המכירה לבין עלות המכר, הוא שלילי. וכאשר הפער/הפרש הוא שלילי, הוא נקרא הפסד גולמי.
דרך נוספת לקבל הפסד גולמי, היא אם לא מתמחרים נכון את המוצר. אם לדוגמה אני כן מצליח למכור את כל זוגות הנעליים שבמכולה, אך אני לא מוכר כל אחת מהן ב-100 ₪ ליחידת מוצר, אלא דווקא ב-5 ₪ ליחידת מוצר (כלומר, ב-5% מהמחיר המקורי שרשמנו בתחילה), הרי שגם במקרה זה, גם אם נמכור את כל יחידות הנעליים שבמכולה, הרווח יהיה כחצי מיליון ₪. ואם עלויות הייצור הן עדיין 10 מיליון ₪ לייצור כל זוגות הנעליים שבמכולה, הרי מדובר בהפסד גולמי.
כך שהדרך לקבל רווח גולמי, היא דרך מכירת מספר מסוים של פריטי מוצר/שירות, במחיר מספק. ולאחר שהחסרנו מכך את עלויות הייצור/מכר, אנחנו יכולים לקבל את הרווח הגולמי.
מה זה בעצם רווח גולמי?
על כן, באם אנחנו רוצים לדעת מה זה רווח גולמי, אנחנו פשוט יכולים לקחת את הסכום שהחברה הרוויחה ממכירת מוצריה ושירותיה, ולחסר מתוכו את עלויות הייצור והעסקת העובדים (וכיוצא בזה, שרלוונטי לקטגוריה זו). כך שאפשר לראות, אם בסך הכל, ממבט ראשוני, החברה מרוויחה את לחמה. אם המוצר עצמו, הוא למעשה משגשג ויכול להכניס כסף. כלומר, אם פשוט הוצאתי את המוצר מהמפעל, והנחתי אותו בבסטה בשוק, כמה רווח יתקבל מהמהלך?
כך שרווח גולמי, לא כולל בתוכו עלויות של שיווק, הנהלה וכיוצא בזה, שאפשר לכנות ולהגדיר יחד כעלויות תפעוליות. באם לקחתי את הנעליים מהמפעל והנחתי בשוק, אפשר שלא היה מעורב בכך שיווק או הנהלה, וכיוצא בזה – כך שעצם רווחיות המוצר תלויה באם העולם אוהב אותו או לא (באם באי השוק שמים לב ומשלמים כסף), ואם זה מכניס כסף, באופן פשוט וישיר.
איך משפיעים על מדדי הרווח הגולמי?
כדי להשפיע על הרווח הגולמי, אנחנו למעשה רוצים למכור מוצר/שירות, מעבר לעלות הייצור שלו. יש כל מיני שיטות בהן נוכל לעשות זאת, כאשר הראשונה בהן, היא דרך ייקור (markup). כשאפשר להסתכל על שיטה זו, כביטוי לפעולה שאנחנו עושים, כאשר אנחנו קונים משהו בשוק, שמים אותו על משקל… ורואים שהמוכר מניח אצבע על הסקאלה שמודדת את המשקל, ובכך מעלה את המספר שמופיע על הצג. המספר עלה, כדרך התערבות המוכר.
באופן דומה, כשאנחנו מוכרים סחורה, אנחנו כמו מתערבים בעלות שלה, כדי להשפיע על מדד הרווח הגולמי. ניתן לבטא את אלמנט הייקור כאחוז, או כמכפיל. לדוגמה, אם חברה רוצה להרוויח 10 אחוז על מוצר מסוים, אזי שנכפיל את עלויות ייצור המוצר בסכום זה, כדי להגיע למידת רווח גולמי שכזו. יתרה מכך, אם נדמה שלא כל המוצרים הולכים להימכר, אזי שכדאי לשערך כמה מוצרים/שירותים (ביחידות) אכן הולכים להימכר, ולקבוע את מחירם בהתאם, כך שגם אם פחות מוצרים יימכרו, הרווח יוכל להימצא גם באלו שכן נמכרו, דרך מחיריהם המוגברים.
כך שאם נדמה שחצי מכולה של יחידות וזוגות נעליים נמכרת, הרי שאפשר להעלות את מחירם של זוגות הנעליים בפי 2, כך שכל זוג שיימכר, עתידו להניב פי 2 מהרווחים הגולמיים, כך שבסך הכל, זה מקביל לאפשרות שכל זוגות הנעליים יימכרו, ברמת הרווח הגולמי. אלא כמובן, שיש להתחשב באלמנט דעת הקהל, ובאם זה נחשב מחיר מקובל מבחינת הלקוח האידיאלי.
באם תרצה לקבל עזרה וסיוע בהבנה של נתון זה, ובהשפעה על המדדים שבו – נשמע לסייע ולתת מניסיוננו. אנא צור קשר כעת, ונעלה לשיחה בקרוב, כדי לראות כיצד נוכל לעבוד יחדיו. תודה על קריאתך.
