חופש או חופש מדומה
כמנהלים יש לנו לא מעט משימות, יש כאלה שמנהלים אותן באוטלוק וכאלה שרושמים פתקים, ראיתי כאלה שמשתמשים גם וגם וכאלו שהחזיקו מחברת לכל נושא, אבל המכנה המשותף לכולם הוא שהם החזיקו במטלות גם בראש שלהם, לרוב מה שהם שמרו בראש שלהם היו “דברים לא חשובים”, דברים “שאישתי ביקשה”, משהו “שהבטיחו לילד” או משהו שמזמן הם רוצים לעשות בעצמם, יש גם את המטלות המאוסות שאתה לא רוצה לרשום על דף, כמו לזכור להכניס את האוטו לטיפול, לקבוע תור לשיננית וכו’
הבעיה היא פשוטה, לכולנו יש כמות אנרגיה מוגבלת וכך גם זיכרון מוגבל, ככל שהוא תפוס עם מטלות בלתי גמורות כך כמות האנרגיה הפנויה שלנו לדברים אחרים הולכת וקטנה, הדרך הטובה ביותר לדמיין את זה הוא כמו מחשב עם זיכרון מוגבל שככל שיש יותר תוכנות פתוחות כך קשה לו יותר לפתוח תוכנות חדשות והוא אפילו מגיע למצבים בהם המחשב בקושי זז ואף נתקע.
הנפש שלנו בנויה בצורה זהה לכך, אני בטוח שיצא לכם לשבת עם מישהו שהקשיב אבל לא היה קשוב, כאילו והוא נמצא במקום אחר, בדיוק על זה אני מדבר, הוא פשוט לא היה שם באותו זמן אתכם, הוא חשב על העבודה, על המטלות שיש לו לעשות, על בעיות שמטרידות אותו וכו’
“המעבד האנושי”
לא להאמין אבל איש עסקים שהבטיח לילדים שלו לנסוע לדיסני וורלד לפני 4 שנים ומאז בכל שנה זה לא הסתדר, כי היה משבר בעבודה, כי לא היה כסף, כי בדיוק מישהו היה חולה במשפחה, פשוט הולך עם בלון קטן מעל הראש וחושב לעצמו כל כמה חודשים “וואו הבטחתי לילדים לנסוע לדיסני” זו דוגמא למטלה שפעם בכמה בחודשים יכולה להטריד אבל מה עם מטלה כמו לדוגמא “יש להכניס את האוטו לטסט” מטלה כזו שטרם טופלה ואם לא תטופל יעבור המועד שלה ויגרם נזק?
יש גם מטלות כלליות שוטפות כמו לא לשכוח לעצור בדרך הביתה להביא חיתולים, מגבונים ומוצץ אחד שהלך לאיבוד Smile
כל מטלה היא בלון קטן מעל הראש שמושך מאיתנו תשומת לב וגורם לנו לא להיות כאן ועכשיו, כל פעם שאנחנו בורחים לחשוב על המטלה אנחנו למעשה לא כאן ועכשיו, למעשה אם הזיכרון שלנו תפוס ב 50% אנחנו עובדים או נופשים רק ב 50% כי חלק מהאנרגיה של “המעבד האנושי” שלנו נמצא במקום אחר.
רשום כל מטלה ולו הפעוטה ביותר
הפתרון הוא פשוט והוא עובד אבל רק אם ממש עושים אותו כמו שאני רושם, אם תחפפו אל תתבאסו כשזה לא יעבוד…
1. שב במקום שקט
2. פנה לך זמן, כשאני אומר זמן לפחות שעתיים – שלוש
3. קח דף ועט או מחשב
4. רשום את התחומים בהם אתה פעיל בחיים שלך
a. מקום העבודה
i. מטלות של שיווק
ii. מטלות של מכירות
iii. נהלים שאתה צריך לרשום
iv. הוראות שנתת לעובדים שלך
v. גיוס עובדים חסרים
vi. וכו’
b. עמותה בה אתה מתנדב
c. זוגיות
d. ילדים
e. חדר כושר
f. וכו’
כעת עבור בכל סעיף ורשום את כל הדברים הפתוחים שעליך לעשות, אפילו את הטיפשיים ביותר, זכור מה שלא רשמת תופס לך זיכרון בראש ומוריד מהיכולת שלך להיות כאן ועכשיו, לכן, רשום כל מטלה ולו הפעוטה ביותר. עשה זאת עבור כל נושא ונושא. רשום עד שיצא עשן, עד שאין לך תשומת לב יותר על שום דבר, הסימן הטוב ביותר לדעת שסיימת הוא תחושה של הקלה, כאילו הורדת מהגב תיק אחרי משא ארוך ומפרך. אחרי שאתה מרגיש שסיימת עבור וקרא את כל המטלות זה מיד יזכיר לך מטלות נוספות שיש לך לבצע, הוסף אותם ברגע שנזכרת בהם. לאחר שסיימת, סדר את המטלות לפי סדר חשיבות, קח שליטה על המטלות אל תתן להן לשטות בך, לא כולן באמת דחופות או חשובות, עשה סדר מהן הדחופות ביותר וראה כיצד אתה יכול להשתלט עליהן.
כשאני עושה את התרגיל הזה עם מנהלים אני מגיע ל 10-20 עמודים של מטלות בממוצע, אם לא הגעת לכמויות האלה סביר להניח שאתה מסתיר כמה מטלות בשרוול 🙂
בצורה מפתיעה עצם כתיבת המטלות משחררת אותך מהעול של לשאת אותן, אל תיקח אתך את הדף לחופש J השאר אותו במשרד ותוכל לצאת לחופש משוחרר יותר.
עזרה ראשונה
טיפ עזרה ראשונה, קח אתך פנקס ועט לחופשה כי ברגע שפתאום תתחיל לחושב על מטלות בחופשה, כאלה שאולי לא רשמת, רשום אותן שם וכשתחזור תעתיק אותן לדף המלא, כך תוכל לשחרר אותן מעצמך בו ברגע.
אני יודע שזה נשמע פשוט אבל מי אמר שפתרונות טובים חייבים להיות מסובכים, אם תסתכלו רוב הדברים הטובים בחיים הם דווקא הפשוטים.
שיהיה חופש טוב, ואם תחשבו על משהו בחופש – אני מסכים שזה יהיה רק על איזה כיף היה ליישם את הטיפ הזה…
בהצלחה,
אלעד הדר
