אתמול פגשתי בחורה,
מאוד מאוד נחמדה.
אחד המשפטים הראשונים שלה היו,
יש לך מישהו להכיר לי?
אני בת 37, אני ממש רוצה להכיר כזה בחור נחמד..
והיא תיארה לי אותו בצורה מאוד, מאוד מדוקדקת.
אחרי שקצת הכרתי אותה, הבנתי בדיוק מה מקשה עליה למצוא את אותו בחור,
שיתפתי אותה בזה והיא נטתה להסכים איתי.
היה חשוב לי לשתף גם אתכם, כי אני חושב שזה יעזור גם לכם, לאתר יותר לקוחות.
אתם יודעים כבר די מזמן כתבתי את הספר “רומן בשיווק”,
ושאני תמיד עושה אנלוגיה בין עולמות שונים.
עולם הזוגיות ומציאות הלקוחות הוא בהחלט אנלוגיה מתאימה.
כל מה שהיא עשתה זה להחיל כללים מאוד, מאוד מוגדרים,
לאיזה גבר היא רוצה ואיזה גבר היא לא רוצה, על בסיס ניסיון העבר שלה.
אבל יכול להיות שזה רק גבר אחד שעשה משהו שלא מצא חן בעיניה
והכללים הם בעצם לא נכונים.
כל מה שאמרתי לה זה, שבעצם היא צריכה להפסיק לשפוט על פי ניסיון העבר, ולחיות את ההווה.
אותו דבר אנחנו עושים עם לקוחות.
יכול להיות שפעם יצא לי לתת יעוץ למוסך,
ואנחנו מרוויחים בעיקר על בסיס תוצאה ואחוזים מהצמיחה
אבל המוסכניק עבד ועשה כסף בשחור, רימה ודיווח לי על אחוזי צמיחה נמוכים.
אז אני יכול ברגע אחד לקבל החלטה שזהו,
מוסכניקים הם עם חרא ולא עובדים איתם יותר כי הם רמאים ושקרנים.
האם זה נכון? האם זה אנליטי?
התשובה היא בהחלט לא!
למעשה זה היה דחף אימפולסיבי לנסות להגן על עצמי ולהגיד שאת זה אני לא עושה.
אבל באותו רגע חסמתי את עצמי מלצמוח כי יכול להיות שיש מוסכניקים מדהימים.
לא יכול להיות. בטוח שיש מוסכניקים טובים.
ובטח הם גם לא רמאים כמו אותו בנאדם.
אותו דבר אנחנו עושים ביום יום שלנו.
לכן לפני שאתם עושים כללים מחמירים לגבי הלקוחות שלכם,
מי מתאים ועם מי אני לא עובד,
כדאי מאוד שתבדקו מחדש את הכללים שלכם,
לפני שתפספסו, ותישארו או רווקים או בלי הרבה לקוחות.
אני מקווה מאוד שעזרתי לכם.
שיהיה אחלה יום
ביי ביי
